- נטע-לי גרייבר
- 9 באוג׳ 2024
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 11 באוג׳ 2024
מחשבות על אופן ההתנהלות במשבר המסרים הסותרים
בשבוע וחצי האחרונים , נדרש פיקוד העורף להתמודד עם אתגר מורכב: מצד אחד להעביר מסרים אשר יעודדו את הציבור להיערך לעת חירום ביטחונית מורכבת ביותר. ומצד שני לעודד את הציבור להמשיך את שגרת חייו כרגיל ללא פחד וחשש. לתוך השיח הזה הצטרפו דיווחים חדשותיים מהעולם, ראשי רשויות, מומחי "ביטחון", פרשנים ומנהיגי האזור אשר ביקשו, מתוך אינטרסים שונים, להגביר או להוריד את סף החרדה הציבורית.
לחץ פסיכולוגי של חוסר וודאות
אחת הבעיות הבולטות של הסתירה בין המסרים ועומס המידע שנוצר הוא בלבול רב בקרב הציבור ובהמשך לכך הגברת חוסר האמון הציבורי שנוצר במעבירי המסר. הרי מחד, פיקוד העורף הזהיר מפני התרחישים הגרועים ביותר, הדגיש את החשיבות של ההיערכות והצטיידות, ואף הציג את האיום אליו נערכים תוך אמירה שמסקנתה - לא בטוח שנוכל לספק זמן התראה ארוך מספיק טרם תחילת המתקפה. ומצד שני, הבטיחו כי המצב בשליטה, חזרו כי אין צורך בחשש מידי, ואף עודדו את הציבור להמשיך בשגרת חייו.
תמהיל זה הקשה על האזרחים לנהל באופן מושכל את התנהגותם, ואף שלח רבים מהם לחפש מידע חליפי ומוחלט בקרב מומחים מטעם עצמם אשר הפיצו פייק-ניוז והיו נחרצים בהמלצותיהם.
העברת מסר רחבה ויצירתית
יחד עם זאת, בשל העובדה כי הוא אינו שחקן בודד בזירת העברת המסרים הציבורית בעת חירום ניכר כי פיקוד העורף הפיק לקחים רבים מהמשבים האחרונים שפקדו את ישראל ועל כן ,בחוכמה רבה, בחר להעביר את מסריו בשלל דרכים ולקהלי יעד שונים.
בהעברת המסר הנוכחית של התגוננות לחירום והערכות להסלמה נעשה שימוש נרחב ברשתות חברתיות, השקת מערכת "מסר אישי" התראות קופצות בעת חירום, הפקות רבות של חוברות מידע, סרטונים קצרים וגרפיקות חזותיות, מידע שהופץ באמצעות ערוצי חדשות ורשויות, התאמת מידע למדיומים שונים לרבות: בווצאפים, לייבים בפייסבוק ובאינסטגרם, מודעות בעיתונים, הודעות דובר צה"ל בשעות צפיית שיא ועוד.
גישה זו אפשרה הגעה מהירה לקהל רחב והפצה ויראלית של המסרים . מצד שני, היא חידדה את התחושה של דחיפות וחוסר ודאות.
המסבירנים באולפני החדשות: ניסיון להרגעה שיצר חרדה
ניסיון הרגעה נוסף לציבור נערך באמצעות מסבירנים של פיקוד העורף באולפני החדשות, שטענו כי "בינתיים הכל כרגיל" ו"מותר להתקהל", רק החריף את תחושת החוסר ודאות.
מייד לאחר המסר המרגיע הוצגו בערוצים השונים דיווחים על רשויות רבות שפתחו מקלטים ורעננו את הנחיות החירום לתושביהם, על תרגולי צופרי חירום, על תרגיל גדול של משרד הכלכלה לחלוקת מזון יבש לאזרחים, ופעולות נוספות שערערו מאוד את תחושת האמון במערכת. יחד עם זאת נוכחותו של המסביר באולפן הצליחה לווסת ולהרגיע את התחושות מהמידע החדשותי ששודר באופן מתגלגל.
קושי נוסף עמו התמודד הפיקוד, היה אמירות של יושבי פאנלים רבים בהם "החרדה משרתת את האוייב" הובילו רבים מהציבור לחשוב, כפי שניתן ללמוד מהרשתות החברתיות, כי בשל הרצון לא לספק לאויב הצלחות בלוחמה הפסיכולוגית, מידע רב שאמור היה להימסר לציבור עומעם או צונזר – פחד וחוסר אמון במערכות אשר מלווה חלקים רבים מהציבור מאז ה 7.10 יצרו מערבולת של חוסר אמינות והובילה לחשדנות גוברת והפצת פייק ניוז רב בקרב הציבור.
הרקע הבינלאומי והשפעתו על התודעה הציבורית
דיווחים תמידיים בערוצי החדשות על ביטולי טיסות במרחב המזרח התיכון, העברת כוחות אמריקאיים גדולים לאזור ועדכונים שוטפים של נאומו של נסראללה האפילו על צופרי ההרגעה של פיקוד העורף והעמיקו את תחושת האי אי-יציבות אשר הובילו בתורם ל:
הצטיידות ייתר ועליית מחירים: עלייה אדירה בצריכת מזון יבש וששיות מים, המעידה על רמת החרדה הגבוהה בקרב הציבור.
קושי לתפקד בשגרת היום-יום: החרדה המתמשכת השפיעה על היכולת של אנשים לעבוד, ללמוד ולנהל את חייהם השוטפים.
פגיעה באמון הציבור: הסתירות במסרים והבלבול שנוצר פגעו באמון הציבור ברשויות ובמנהיגיו.
פגיעה ברוח ההתגייסות: במקום לחזק את רוח ההתגייסות, המסרים הסותרים והבלבול גרמו לחלק מהציבור לאבד את האמון במנהיגיו ולהתנתק מהמאמץ המשותף.
האם ניתן היה לצפות להתנהגות אזרחית אחרת כאשר גורמים "רשמיים רבים" מנחים את הציבור להירגע אולם ומבקשים לשמור ממנו על מתח גבוה?
את המתח הציבורי לא ניתן יהיה להחזיק עוד זמן רב, יחד עם זאת נראה כי לעת עתה הוא השיג את מטרתו, מרבית הציבור ערוך, מוכן ונכון באמצעים העומדים לרשותו לעת החירום. ואין כל ספק כי אמצעי ההסברה הרבים בהם נקט פיקוד העורף, לצד הקשר הישיר עם הרשויות המקומיות סייעו בכך.
